המשפחה בבית דגן התחילה להבחין בכתמי רטיבות מסריחים על קיר המרתף, בדיוק מעל המקום שבו הותקנה משאבת הביוב לפני שנה. הכתמים התחילו קטנים – רק כמה חטיפים צהובים-חומים שנראו כמו פגם קוסמטי. "אין בעיה", החליטו, "נכסה את זה בצבע יפה ובבעיה נפתרה". הם קנו צבע לטקס איכותי בצבע לבן זוהר וצבעו על הכתמים. במשך שבועיים הקיר נראה מושלם ונקי. אבל השבוע השלישי הכתמים חזרו, הפעם יותר גדולים ויותר כהים. התברר שהצבע רק חסם את הדרך החוצה, והרטיבות התפשטה בתוך הקיר ויצרה עובש רעיל שהפך את הבעיה לאסון בריאותי.
הפיתרון שהחמיר את הבעיה פי עשרה
כאשר הכתמים הופיעו בפעם הראשונה, הם היו למעשה התסמין הראשון של דליפה קלה מהמשאבה שטרם הייתה לבעיה חמורה. המים הדולפים התחילו לחדור לקיר הבטון ולחפש את הדרך החוצה. הכתמים על הקיר היו בעצם מערכת הזהרה טבעית – הקיר "נושם" את הרטיבות החוצה ומונע מהנזק להחמיר.
כאשר כסו את הכתמים בצבע לטקס, הם יצרו מחסום אטום שמנע מהרטיבות לצאת החוצה. המים הלכודים בתוך הקיר התחילו להתפשט לצדדים ולמטה, ביצרו אזורי רטיבות חדשים שהיו גדולים בהרבה מהכתמים המקוריים. במקום חמישה כתמים קטנים, התפתחה בעיית רטיבות נרחבת על פני 15 מטר רבוע.
הבעיה החמירה כי הרטיבות הלכודה יצרה תנאים אידיאליים לצמיחת עובש שחור רעיל מאחורי הצבע. העובש התפתח במקומות שלא ניתן היה לראות או לנקות, והחל לפלוט נבגים רעילים לאוויר הבית. המשפחה התחילה לסבול מבעיות נשימה ללא הבנה שהגורם החבוי מאחורי הקיר הצבוע החדש.
כשהעובש הופך לכשלון מערכת חיסון
אחרי חודשיים של צבע "מושלם" על הקיר, הילדים התחילו להתלונן על שיעול מתמיד וכאבי ראש. האמא פיתחה אלרגיות עור שלא היו לה מעולם. האב התחיל לסבול מעייפות כרונית ובעיות ריכוז. כולם חזרו שההבעיות התחילו אחרי שצבעו את המרתף, אבל לא חיברו בין הדברים.
המציאות הייתה שמאחורי הצבע הלבן היפה התפתח מושבה שלמה של עובש רעיל מסוג Stachybotrys chartarum – העובש השחור המסוכן ביותר לבני אדם. העובש הזה מפריש רעלנים חזקים שפוגעים במערכת החיסון, במערכת העצבים ובדרכי הנשימה.
הנבגים של העובש חדרו דרך נקבוביות מיקרוסקופיות בצבע והתפשטו בכל הבית דרך מערכת האוורור. כל נשימה הביאה לריאות של המשפחה מטען של נבגים רעילים שהמערכת החיסונית לא הצליחה להתמודד איתם. הילדים, שמערכת החיסון שלהם עדיין מתפתחת, נפגעו בצורה החמורה ביותר.
כאשר סוף סוף הגיעו לרופא מומחה לרפואת סביבה, הוא אבחן מיד חשיפה לעובש רעיל וביצע בדיקות שגילו רמות גבוהות מאוד של רעלני עובש בדם כל המשפחה. הטיפול הרפואי עלה 25,000 שקל, והרופא אזהר שההשפעות עלולות להיות ארוכות טווח.
קירות שהופכים לספוגים ענקיים
הבעיה לא נעצרה בעובש. הרטיבות הלכודה מאחורי הצבע התחילה לפגוע במבנה הקיר עצמו. המים חדרו לבטון והתחילו לגרום למוטות הברזל המחזקים להחליד. החלודה גרמה למוטות להתנפח והפעילה לחץ אדיר על הבטון מבפנים.
תוך חמישה חודשים החלו להופיע סדקים דקים בקיר הצבוע. הסדקים התרחבו במהירות כי הבטון נחלש מהרטיבות המתמידה. המים המצטברים בתוך הקיר הפכו אותו לספוג ענק שמשקלו גדל בעשרות טונים.
כאשר הגיע החורף הראשון אחרי הצביעה, הקיר הרטוב התחיל להוליד. המים בתוך הבטון קפאו והתרחבו, יצרו לחץ פנימי שגרם לנזק מבני חמור. חלקים שלמים של הטיח התחילו להתנתק ולהיפול. הקיר הפך מבחינה מבנית לא יציב ונדרש חיזוק מיידי.
עלות תיקון הנזק המבני הגיעה ל-45,000 שקל, פי עשרים מעלות הטיפול המקורי בדליפה שהייתה אמורה לעלות 2,200 שקל בלבד.
כשהדליפה הופכת לשיטוף
הבעיה הגרועה ביותר הגיעה כאשר הדליפה המקורية, שלא טופלה, החמירה והפכה לשבר גדול בצינור. הרטיבות שהצטברה סביב הצינור הרטיב גרמה לקורוזיה מואצת של החיבורים המתכתיים. תוך שנה, חיבור שהיה אמור להחזיק עשרות שנים נכשל לחלוטין.
בלילה אחד, הצינור התפוצץ ושטף מאות ליטרים של ביוב לתוך הקיר הרטוב ולכל המרתף. הקיר שנחלש מהרטיבות לא יכול היה להכיל את הלחץ החדש והתחיל להתמוטט. חלקים גדולים של הקיר קרסו פנימה ויצרו חור של מטר וחצי בקיר החיצוני של הבית.
הביוב זרם ישירות לתוך הבית ויצר הצפה של 40 סנטימטר בכל הקומה התחתונה. כל הרהיטים, המכשירים החשמליים והחפצים האישיים שהיו במרתף נהרסו לחלוטין. הריח הנורא של הביוב חדר לכל הבית ונדרש פינוי מיידי של המשפחה.
עלות הנזק כללה תיקון קיר החדש, החלפת כל הרהיטים והציוד שנהרס, ניקוי מקצועי של כל הבית. סך הכל: 120,000 שקל.
הבעיה שהתפשטה לשכנים
הדליפה שהוסתרה מתחת לצבע לא נשארה בגבולות הבית. הרטיבות התפשטה דרך הקרקע ודרך היסודות המשותפים לבית השכני. תוך מספר חודשים, גם השכנים התחילו לראות כתמי רטיבות על הקירות שלהם, ממש במקום הצמוד לקיר הבעייתי.
השכנים, בלי לדעת מה הסיבה, החליטו גם הם לכסות את הכתמים בצבע. התוצאה הייתה שגם בבית שלהם התפתח עובש רעיל ובעיות מבניות. כאשר התגלתה הבעיה המקורית, השכנים הבינו שהבית השכן זיהם את הבית שלהם.
הם הגישו תביעה של 80,000 שקל על נזקי הרטיבות, עלויות הניקוי מעובש, ונזקי בריאות למשפחה שלהם. בנוסף הם דרשו מהמשפחה המקורית לשלם עבור בדיקות רפואיות מתמידות לילדים שלהם שנחשפו לעובש רעיל.
כאשר התיק הגיע לבית המשפט, השופט קבע שהמשפחה אכן אחראית לנזקים משום שהם ידעו על הבעיה ובחרו להסתיר אותה במקום לטפל בה. הפיצויים הסופיים הגיעו ל-95,000 שקל נוספים.
הטעות הכי יקרה שאפשר לעשות
כיסוי כתמי רטיבות בצבע הוא כמו כיסוי נורית אזהרה במכונית – זה לא פותר את הבעיה, זה רק מונע ממך לדעת עליה. כתמי רטיבות מעידים תמיד על בעיה של מים שלא אמורים להיות שם, ובמקרה של משאבות מדובר לרוב בדליפה שדורשת תיקון מיידי.
אנשי המקצוע של עולם המים יודעים לזהות את המקור האמיתי של כתמי רטיבות ולטפל בבעיה הבסיסית. הם משתמשים במכשירים מתקדמים למדידת רטיבות בקירות, בצמים לזיהוי דליפות, ובמצלמות תרמיות לאיתור מקורות הבעיה.
הטיפול הנכון כולל תיקון הדליפה, ייבוש מלא של הקירות הפגועים, טיפול באזורים שפותח בהם עובש, ויישום חומרי איטום מתאימים. רק אחרי שהבעיה הבסיסית נפתרת לחלוטין מותר לצבוע ולכסות את האזור.
הצוות עובר הכשרות מתמידות בטכניקות אבחון דליפות וטיפול ברטיבות. כל המוצרים נרכשים מענק המשאבות ומגיעים עם אחריות מלאה. במקום לכסות את הבעיה ולקוות לטוב, כדאי להיעזר במומחי עולם המים שיפתרו את הבעיה הבסיסית מיד ולתמיד.
