המשפחה בקריית גת החלה להרגיש ריח מוזר שמגיע מכיוון המרתף לפני כחודש. בהתחלה חשבו שזה משהו זמני – אולי משאבת הביוב עובדת קצת קשה יותר, או שמא משהו נתקע בצנרת. "זה בטח יעבור", אמרו זה לזה. "לא שווה להזמין טכנאי בשביל ריח". אבל הריח לא עבר – הוא התחזק. אחרי חודש הוא הפך לבלתי נסבל, הילדים התחילו להתלונן על כאבי ראש, והשכנים התחילו לשאול שאלות. כאשר סוף סוף הזמינו מומחה, הוא גילה אסון סביבתי: דליפה מסיבית של ביוב לקרקע שזיהמה את כל החצר והתחילה לחדור למי התהום.
החודש שהפך לשנה של סבל
במשך החודש הראשון, הריח היה עדין מספיק כדי להתעלם ממנו ברוב הזמן. המשפחה פתחה חלונות, הדליקה נרות ריחניים, ואפילו קנתה מטהר אוויר חשמלי. כל אלו עזרו זמנית, אבל הבעיה הבסיסית המשיכה להחמיר.
מה שלא ידעו זה שהריח היה רק התסמין הראשון של בעיה הרבה יותר חמורה. מתחת לקרקע, צינור הביוב הראשי שנסדק התחיל לדלוף כמויות גדולות של שפכים לאדמה. הדליפה יצרה בור גדול של חומר אורגני מתפורר שהתחיל לפתח גזים רעילים.
החום של הקיץ האיץ את כל התהליכים הביולוגיים באדמה המזוהמת. חיידקים אנארובים התחילו לפרק את החומר האורגני וליצור מתאן, מימן גופריתי ואמוניה. הגזים האלה התחילו לעלות דרך סדקים בקרקע ולהגיע לבית.
תוך שלושה חודשים, כל הנכסים הסמוכים התחילו להריח. חמש משפחות שכנות התלוננו, ועירייה שלחה פקח סביבה שגילה זיהום קרקע חמור. המשפחה נאלצה לפנות זמנית את הבית בזמן עבודות ניקוי של שישה שבועות.
כשהילדים הופכים למחוון הבעיה
הסימן הראשון שמשהו לא בסדר הגיע מהילדים. הם התחילו להתעטש כל בוקר, להתלונן על כאבי ראש, ולסרב לרדת למרתף. ההורים חשבו שזה קשור לעונת האלרגיות או ללחץ בבית הספר. "ילדים תמיד מתלוננים על משהו", החליטו.
מה שלא הבינו זה שהילדים, בגלל המטבוליזם המהיר שלהם ומערכת הנשימה הרגישה, הם הראשונים להגיב לזיהום אוויר. הגזים הרעילים שהתפתחו מהדליפה התחילו לפגוע בדרכי הנשימה שלהם הרבה לפני שהמבוגרים הרגישו משהו.
הילדה הקטנה פיתחה שיעול כרוני שלא חלף. הילד הגדול התחיל להתעורר בלילות מחוסר אוויר. כאשר סוף סוף הגיעו לרופא, הוא שלח אותם לבדיקות מקיפות ושאל שאלות על איכות האוויר בבית.
רק כאשר הרופא הזכיר את האפשרות של חשיפה לגזים רעילים, ההורים התחילו לחשוד שהבעיה קשורה לריח המוזר. אבל עד אז עברו כבר חמישה חודשים של חשיפה מתמשכת. הילדים נדרשו לטיפול רפואי ארוך טווח בעלות 15,000 שקל.
הפצצת הזמן התת קרקעית
בזמן שהמשפחה הרגיעה את עצמה שהריח יעבור, מתחת לקרקע התפתח אסון סביבתי. הדליפה של ביוב יצרה אזור זיהום שהתרחב כל שבוע. החומרים האורגניים בביוב התחילו לחדור עמוק יותר לקרקע ולהגיע לכיוון מקורות המים התת קרקעיים.
הזיהום לא נשאר במקום. הוא התחיל לזרום בכיוון המדרון הטבעי של הקרקع והתפשט לחצרות השכנות. בארות מים פרטיות במרחק של 50 מטר התחילו להסריח ולהכיל חיידקים מסוכנים. גינות ירקות התחילו לקמול ולמות ללא הסבר ברור.
הבעיה החמירה כאשר הגיעו הגשמים הראשונים של החורף. המים שטפו חלק מהזיהום לכיוון נחל קטן שעובר באזור. הזיהום הגיע לקילומטרים משם והתחיל לפגוע בצמחיה ובחיות בר. רשות המים הגיעה עם צו מיידי להפסקת הזיהום.
עלות הניקוי כללה לא רק את השטח המיידי מתחת לבית, אלא גם את כל האזורים שהזיהום הגיע אליהם. סך הכל: 180,000 שקל, בנוסף לקנסות של 45,000 שקל ולתביעות נזיקין מהשכנים.
כשהבית הופך לבלתי ראוי למגורים
אחרי חצי שנה של התעלמות, הריח הפך לכל כך חזק שהבית נעשה בלתי ראוי למגורים. הגזים הרעילים חדרו לכל חדר, התייבשו בכל הבדים, ונקלטו בקירות. אפילו לאחר שיטוף יסודי של כל הבית, הריח לא נעלם.
המשפחה נאלצה לעזוב את הבית ולגור אצל קרובים בזמן שחברת ניקוי מיוחדת עבדה על הבית. הטיפול כלל הסרת כל הרהיטים, שטיפת הקירות בחומרים מיוחדים, החלפת כל מערכות האוורור, וטיפול באוזון כדי לנטרל את הריחות.
הילדים התקשו להסתגל למצב הזמני ופיתחו בעיות רגשיות. התמורה על שכר הדירה במקום זמני, עלויות המלונות, והוצאות הניקוי הגיעו ל-35,000 שקל נוספים. כל זה יכול היה להימנע אם הם היו מטפלים בבעיה מיד כשהבחינו בריח.
הנזק הלא הפיך לרכוש
לא כל הנזקים ניתנו לתיקון. ריהוט עץ מלא שהיה בבית כ-10 שנים ספג את הריחות הרעילים כל כך עמוק שלא ניתן היה להציל אותו. דברי אמנות, ספרים ישנים, ובגדים יקרים נזרקו לפח כי הריח לא יצא מהם.
רכב שעמד בחניה הצמודה לבית התחיל להסריח מבפנים כי הגזים חדרו דרך מערכת האוורור. המושבים, השטיח ואפילו מערכת המיזוג ספגו ריחות שלא ניתנו להסרה. המכונית שהייתה שווה 80,000 שקל נמכרה ב-35,000 שקל בלבד.
הגינה המטופחת שהייתה גאוות המשפחה נהרסה לחלוטין. עצים בני עשרות שנים מתו מהזיהום, הדשא הצהיב ונמק, ומערכת ההשקיה נדלפת. עלות שיקום הגינה הגיעה ל-25,000 שקל נוספים.
המחיר הבריאותי הארוך טווח
החשיפה הממושכת לגזים רעילים השאירה פגיעות בריאותיות ארוכות טווח בכל המשפחה. הילדים פיתחו רגישויות נשימה כרוניות שנדרשו לטיפול רפואי מתמיד. האמא פיתחה בעיות עור שלא חלפו גם חודשים אחרי שהבעיה נפתרה.
האבא התחיל לסבול מכאבי ראש כרוניים ובעיות ריכוז בעבודה. הרופא הסביר שחשיפה ממושכת למתאן ולמימן גופריתי יכולה לגרום לנזק עצבי שלא תמיד הפיך. כל המשפחה נדרשה למעקב רפואי מתמיד ולטיפולים יקרים.
עלויות הטיפול הרפואי עד היום מגיעות ל-40,000 שקל, והרופאים אזהרו שהבעיות עלולות להימשך שנים. המשפחה הגישה תביעה לביטוח הבריאות, אבל התברר שזיהום עצמי לא מכוסה בפוליסה.
הזמן שהיה יכול לחסוך הכל
מדריד שלימה זו יכלה להימנע לחלוטין באמצעות התערבות מיידית ברגע שהופיע הריח הראשון. אנשי המקצוע של עולם המים מדגישים שריח ביוב הוא אף פעם לא "זמני" או "תמים" – הוא תמיד מעיד על בעיה שדורשת טיפול מיידי.
בדיקה מקצועית שהיכלה לעלות 300 שקל הייתה מגלה את הבעיה ברגע הראשון. תיקון הצינור הסדוק היה עולה כ-2,500 שקל. במקום זה, ההתעלמות עלתה למשפחה מעל 350,000 שקל ובעיות בריאות שלא ניתנות לתיקון.
המקצוענים של עולם המים מצוידים בכלים מתקדמים לזיהוי מקור ריחות ובדיקת מצב צנרת. הם יודעים לאבחן בעיות מוקדם ולמנוע אסונות. הצוות עובר הכשרות מתמידות בזיהוי בעיות ובטכניקות תיקון מהירות.
כל המוצרים נרכשים מענק המשאבות ומגיעים עם אחריות מלאה ושירות מהיר. במקום לקוות שהבעיה תיעלם מעצמה ולשלם מחיר כבד מאוחר יותר, כדאי להיעזר במומחי עולם המים ולטפל בבעיה מיד כשהיא מופיעה.

























